מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין מנומק של סגן הנשיאה השופט אבי שליו (בצילום), דחה ערעורי נושים על הכרעת חוב בהליך חדלות פירעון של רפאל אשמי. במרכז ההליך עמדו נכסים, חברות, הלוואות וסכומי עתק, ובראשם חוב מובטח של 31,907,580 שקל לטובת א.ר.א.ב. בונוס בע"מ. ההליך לא הסתיים שם. הנושה אהוד רן, שטען לחוב אישי כלפיו בסך 2,390,000 שקל, לא השלים עם פסק הדין והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור נדון בפני השופטת נועה גרוסמן, שבחנה את פסק דינו של ש

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בפני הרשם איתי שרון, הכריע בשאלה שהפכה כמעט יומיומית בעידן הרשתות החברתיות: האם שיתוף פוסט בפייסבוק, גם בלי להוסיף לו מילה אחת, עלול להיחשב פרסום לשון הרע. בפסק הדין נקבע כי התשובה לכך חיובית. הסכסוך החל באוגוסט 2025, כאשר סנה שרון, טבעונית ופעילה למען זכויות בעלי חיים, שיתפה בחשבון הפייסבוק שלה פוסט שפורסם במקור על ידי גורם המזוהה עם חוות השנטי. הפוסט קרא לחרם על רשת פנסיוני כלבים, וכלל טענות חמורות במיוחד. באותו פרסום

מאת: דוד אורן, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע בסכסוך בין בני זוג פרודים סביב הפרדת תיקיהם ברשויות המס. בפסק הדין של השופטת סגלית אופק נקבע כי מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2010, ולהם שני ילדים. לאחר הקרע ביחסים, חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. לטענת הבעל, הצדדים כבר חיים בנפרד, אינם מנהלים משק בית משותף, והיחסים הכלכליים ביניהם הופרדו לפני חודשים. לדבריו, האישה מונעת את הפרדת תיקי המס בניסיון סחיטה לא ברור, וגורמת לו נזקים, אף שלטענתו כבר חתמה בעבר על

מאת: שדוד אורן, בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת איריס אילוטוביץ' סגל, דן בסכסוך חריג על בעלות ביהלום יקר ערך מסוג "מרקיז בריליאנט", במשקל 5 קראט. במרכז ההליך עמדה שאלה אחת: למי שייך היהלום, לתובעים שרכשו אותו בבורסה, או לאישה שטענה כי היה שלה ונגנב. פסק הדין מתאר מסלול יוצא דופן שעשה היהלום בשנים האחרונות. תחילתו, לטענת הנתבעת, ברכישה בסך 760 אלף דולר; המשכו בעסקה בז'נבה; וסופו, לדבריה, במעשה עוקץ מתוחכם, שבמסגרתו נמסר היהלום לנוכלים. בהמשך זוהה היהלום בתערוכת יהלומי

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט לתביעות קטנות בבת ים, בפני סגנית הנשיאה השופטת רונית אופיר (בצילום), הכריע בתביעה כספית שהוגשה נגד עורך דין, סביב שירות משפטי להוצאת רישיון נשק פרטי. ההליך הסתיים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על דרך הפשרה, לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכתבי הטענות והמסמכים. הנתבע בתיק הוא עו"ד ניר ברכיה, משרד העוסק בין היתר בליווי משפטי בבקשות לרישיון נשק פרטי. התביעה הוגשה על סך 5,000 שקל, בטענות להפרת הסכם, הטעיה, רשלנות מקצועית, עשיית עושר ולא במשפט ועוגמת נפש. התב

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אולם הדיונים נותר ריק מצד הנתבעת, והשופט רז נבון (בצילום) המתין. המראה של שופט באולם וממתין לנתבעת שלא מגיעה, היה מביך וקשה לעיכול, במיוחד כשמדובר בחברה המזוהה עם ממועדוני ההופעות המוכרים בישראל, בתביעה כספית על סך 39,900 שקל. בפרוטוקול נכתב כי בשעה 12:01 הנתבעת טרם התייצבה, ובשעה 12:11, לאחר המתנה, החל הדיון בלעדיה. בעומס התיקים שממתין לכל שופט, אי־התייצבות של צד לדיון אינה עניין טכני בלבד. היא מבזבזת זמן שיפוטי יקר ומכב

מאת: דוד אורן, הרשמת שריי גבאי נוריאל (בצילום), מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, נקלעה לסערה משפטית בעקבות תלונה שהוגשה נגדה על ידי עורך דין על אופן ניהול ההליכים בתיקי מזונות, שבהם הוטלו צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד חייב. השופט בדימוס שמואל חמדני, האחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל, כתב כי בעניין ניהול ההליכים “התלונות מוצדקות”. מאחר שהליכי מזונות ומשפחה מתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות, החלטת בירור התלונה חושפת הצצה נדירה לאופן שבו התנהל ההליך מאחורי הקלעים. השופט בדימ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בראשון לציון, בפני סגן הנשיא השופט דב גוטליב, הכריע במחלוקת שנותרה לאחר תביעת נזקי גוף של אישה שנפלה במרכז מסחרי במודיעין. פסק הדין ממחיש עבודה שיפוטית צפופה, מעשית ומדויקת. גוטליב פירק את המחלוקת לגורמים, בחן ניסיון לגלגל אחריות, וקבע מי נותר מחוץ לחיוב. התובעת נפלה ביולי 2019, לאחר שיצאה ממספרה ורגלה נתקלה באבנים משתלבות בולטות ושקועות. בתחילת ההליך הוסדר הפיצוי לתובעת. סופר טוב נדל"ן בע"מ ועיזבון ויורשי המנוחה מידן אדל ז"ל חויבו לשלם לתוב

מאת: שלמה בן ברוך, בית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט דן סעדון (בצילום), נדרש לתביעה שהגישה סלקום ישראל בע"מ נגד אישה עם תסמונת דאון ומוגבלות משמעותית, סביב חוב נטען של כ־26,300 שקל. מאחורי ההליך עמדה טענה קשה: אייפונים וציוד סלולרי נרכשו באמצעות פרטיה ותעודת הזהות שלה, ללא חתימתה. לפי הטענות שהועלו במסגרת ההליך, החוב לא נולד מהתקשרות רגילה וברורה של החייבת עם סלקום, אלא משימוש בפרטיה האישיים לצורך רכישת ציוד יקר ערך. כך הפכה אישה עם מוגבלות לחייבת בתיק גבייה, בגין מכשירים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, מערכת ההוצאה לפועל מתמודדת עם עלייה ניכרת בתלונות הציבור. הדוח השנתי לשנת 2024 מלמד על גידול של ‎21%‎ במספר הפניות נגד רשמים, כאשר מספר התלונות עלה מ־353 ל־429 בתוך שנה אחת בלבד, נתון המלמד על עומס הולך וגובר במערכת האכיפה. האחראי על בירור תלונות נגד רשמי ההוצאה לפועל, השופט (בדימוס) שמואל חמדני, הגיש את הדוח לשר המשפטים יריב לוין באוקטובר ‎2025‎. חמדני הדגיש את חשיבות הפיקוח הציבורי על עבודת הרשמים ואת הצורך בשמירה על רמה מקצועית, יעילה ושקופה במערכת האכי

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בפני סגן הנשיאה השופט טל חבקין (בצילום), דחה בקשה לפסלות שופט שהגישה גולדן סן תכשיטים בע"מ, במסגרת תביעה שהוגשה נגדה. החברה טענה כי החלטות שניתנו בתיק מקימות חשש ממשי למשוא פנים, אולם השופט דחה את הבקשה וקבע כי “דינה להידחות בלא צורך בתשובה”. ההליך החל בתביעה שהגיש יצחק אלט נגד גולדן סן תכשיטים, המוכרת כ"רויאלטי רמת אביב". בתיק כבר ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, ולאחר מכן הוא בוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל. במקום להתמקד

מאת: שלמה בן ברוך, רשות האכיפה והגבייה, בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, בפני הרשם יחיאל נויזץ (בצילום), דנה בתיק גבייה שנפתח לבקשת בזק נגד אישה בת 47, מוגבלת עם תסמונת דאון. לפי המסמכים, מדובר בחיובי טלפון ותקשורת ישנים משנת 2009, שהפכו להליך הוצאה לפועל מתמשך. לטענת בני המשפחה, האישה אינה יודעת להסביר את מקור החוב ואינה מסוגלת להתמודד לבדה עם מסמכי גבייה ישנים. אביה הלך לעולמו, ואמה, שהייתה הדמות הקרובה שליוותה אותה, נפטרה לפני כחודש בלבד. רק לאחרונה, כך נטען, התגלה למשפחה

מאת: שלמה בן ברוך בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני השופט ליאור ברינגר, קיבל תביעה חריגה שהגיש גבר נגד אישה שהכיר כשהיו נערים בתיכון. לפי פסק הדין, היא הודיעה לו שהיא בהריון ממנו, השניים נישאו, וכעבור כחמישה חודשים נולדה תינוקת שנרשמה כבתם המשותפת. הנישואים לא החזיקו מעמד. כעבור כשלוש שנים הצדדים נפרדו ובהמשך התגרשו בשנת 1983, אך במשך עשרות שנים נותר האיש רשום כאביה של הבת. רק כשהבת הייתה כבת 40, בדיקה גנטית שערכה מטעמי בריאות העלתה כי הוא אינו אביה הביולוגי. כך נולד הה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום באשקלון, בפני השופט עידו כפכפי (בצילום), קיבל בחלקה תביעה שהגישו רוכשי דירה נגד חברת גרופית נכסים והנדסה, לאחר שהתגלו ליקויי בנייה בדירה ברחוב מפל התנור באשקלון. בפסק הדין נקבע כי החברה אחראית לליקויים, לאחר ש“הוכחה אחריות הנתבעת לליקויי בנייה”. הדירה נרכשה בקיץ 2018 ונמסרה בדצמבר 2021. ימים ספורים לאחר המסירה הזמינו הרוכשים מומחה בדק בית, שהעריך את הליקויים בכ־75 אלף שקל. לטענתם, החברה לא מיהרה לתקן, ולכן הוזמנה חוות דעת נוספת, שהציגה תמונה

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, בפני השופט דרור ארד־אילון (בצילום), הביע אי נחת מהדרך שבה צורפו מסמכים חדשים לתשובה לערעור. בהחלטה הזכיר השופט כי נקודת המוצא היא שאין להגיש בערעור ראיות שלא הוגשו לבית משפט קמא, ללא בקשה ורשות. ההליך נולד לאחר שתביעה שהגיש אביגדור בורכו נגד סימה סמנה, אביבה שאבי, רן גלר ורחל שטיינברג נדחתה בבית משפט קמא. בורכו חזר בו מהתביעה בתחילת דיון ההוכחות, אך בית המשפט קבע כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. בעקבות ההחלטה שלא לפסוק הוצאות, הג

מאת: שלמה בן ברוך, בעוד סערה ציבורית־אתית מתפתחת סביב הודעת וואטסאפ שיוחסה לשופטת מיכל אגמון־גונן (בצילום), בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נמשכת העבודה השיפוטית השוטפת: דיונים, החלטות ופסקי דין בתיקי הגירה רגישים. אחד מהם הוא פסק הדין בעניינו של אדם סלאח עבדלחמאן נגד רשות האוכלוסין וההגירה. לפי פרסומים בכלי תקשורת, מוקד הסערה הוא הודעת וואטסאפ שיוחסה לאגמון־גונן בקבוצת משפטניות רחבה, שבה המליצה על עורך דין העוסק בענייני הגירה וכתבה עליו: “הכי טוב”. לפי הפרסומים, הטענה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופטת רוית צדיק, שופטת בכירה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבלה מינוי בפועל לבית הדין הארצי לעבודה, החל מ־6 בספטמבר 2026. מדובר בקידום מקצועי משמעותי לשופטת ותיקה, הבקיאה היטב בדיני עבודה ובעלת ניסיון מצטבר בניהול תיקים מורכבים במערכת בתי הדין. צדיק הוזכרה בתקופה האחרונה כאחת המועמדות הבולטות לתפקיד נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לצד שמה עלו גם שמותיהם של השופט דורי ספיבק והשופטת אריאלה גילצר כץ, שנבחרה בסופו של דבר לתפקיד נשיאת בית הדין האזו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בפני השופט אלישי בן יצחק, דחה תביעה שהגיש סרגיי אייזנשטדט נגד חברת שא לי לוגיסטיקה, לאחר שמכונת כביסה שרכש סופקה באיחור של כארבע שעות. בפסק הדין נקבע כי העיכוב נבע משיבושי תנועה בעקבות הפגנות, ולא הצדיק פיצוי. התביעה נולדה לאחר שהתובע רכש מכונת כביסה ב־11 באוגוסט 2025, ותיאם אספקה ל־17 באוגוסט בין 08:00 ל־12:00. בפועל, אין מחלוקת שהמוצר סופק באותו יום, אך רק בשעה 16:20, כלומר באיחור של כארבע שעות. לטענת התובע, החברה לא היי

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני הרשמת דנה ביאלר (בצילום), קיבל תביעת לשון הרע שהגיש השוטר הקהילתי גיא גבאי נגד הפעיל החברתי מרדכי כץ. התביעה הוגשה על סך 30 אלף שקל, לאחר פרסומים בפורומים ציבוריים ברשת. לטענת גבאי, המשמש שוטר קהילתי בשכונת נווה שאנן בתל אביב, כץ פרסם כי הוא “אינו מגיב לפניות הציבור”, ובהמשך כתב: “מדוע שוטר מושחת כמו גיא גבאי נשאר בתפקידו”. גבאי טען כי הדברים פגעו בשמו הטוב ובליבת עבודתו. מנגד, כץ טען כי הוא מכיר את גבאי שנים ארוכות, וכ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בפתח תקווה, בפני השופט אריאל ברגנר (בצילום), קיבל תביעה נגד עיריית ראש העין, לאחר שתושבת נפלה ב־2 בינואר 2021 בגן הירקון בעיר. לטענתה, הנפילה נגרמה ממפגע שכלל אבן שפה שקועה ופער גובה בין אבן הגן למשטח הגומי. לטענת התובעת, בעקבות הנפילה נגרמו לה נזקים רפואיים, נכויות זמניות ונכות צמיתה, והיא דרשה פיצוי כולל של 275,825 שקל בגין הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות. מומחה בית המשפט קבע לה נכות צמיתה של 5% בקרסול